גואיפנזין

גואיפנזין מופיע בדרך כלל כרכיב בתרופות לטיפול בהתקררות.
במאה השש עשרה, בצורתו המקורית: מיצוי מקליפת עץ הקרוי גואיקום, הוא שימש כתרופה לראומטיזם.
לפני למעלה מעשרים שנה החלו לייצר את החומר באופן סינתטי במעבדה, בצורת טבליות וכדורים, והוא נקרא גואיפנזין.
גואיפנזין היא תרופה לטיפול בהתקררות, תרופה מכייחת, המסייעת לדלל את רירית דרכי הנשימה ומקלה בכך על שחרור הליחה ופינוי דרכי הנשימה . גואיפנזין מקל על התקררויות, ברונכיט, וזיהומים אחרים בדרכי הנשימה והריאות. בישראל הגואיפנזין הוא רכיב נפוץ בחלק גדול מתרופות לטיפול בהתקררות ולהקלת שיעול.
תרופות אלו מכילות גואיפנזין כאחד המרכיבים שלהן (לדוגמא, דקסמול קולד, רוביטוסין ועוד).

Guaimol
מולקולת גואיפנזין

לגואיפנזין אין תופעות לוואי ידועות, רעילותו נמוכה, והוא נחשב לבטוח לשימוש
לא ידוע אם גואיפנזין מזיק לתינוק ברחם אמו. ולא ידוע אם הגואיפנזין מועבר לתינוק יונק דרך חלב האם.
לכן אין לקחת את התרופה מבלי להיוועץ קודם ברופא המטפל אם את בהריון או אם את מניקה.
פרט לשימוש המוכר והנפוץ שלה, התרופה נמצאת בשימוש גם למצבים רפואיים אחרים.

זכרו: כל תרופה וכל טיפול רפואי יש לקחת אך ורק באישור ופיקוח רופא!

 

רוצים לדעת עוד על הגואיפנזין?
בטבע הגואיפנזין מקורו בעץ נוי , ירוק עד, הצומח לגובה של כעשרה מטרים בשם Guaiacum officinale , ממשפחת ה N.O. Zygophyllaceae
מקום גידולו: איי הודו המערבית, פלורידה ודרום אמריקה
שמו הלטיני הוא lignum vitaee שפירושו "חיים ארוכים" משם זה נגזר שמו העממי: עץ החיים guaiflower2

קיים סוג נוסף בשם Guaiacum sanctum שמשמש לאותם שימושים וההבדלים בינהם בצורת העלים ובכך שלאחרון יש פרי בן חמש תאים.
העץ עצמו נחשב לעץ הצפוף והכבד ביותר הקיים, הוא עמיד בפניי ריקבון הנגרם על ידי חרקים ולחות. בגלל מרקמו הקשה במיוחד וצפיפותו שאינה מאפשרת חדירת מים, משמש העץ ליצור קערות, סירות וכלי עץ, בגלל מרקמו הצפוף המיוחד. השרף שהעץ מפריש באופן טבעי משמש ברפואה, וכאינדיקטור כימי.

החלקים שבשימוש :    ליבת העץ, חומצות השרף של העץ, העלים משמשים לפעמים כתחליף לסבון.

פעולה:   אנטי ראומטי, אנטי דלקתי, משלשל, גורם הזעה, משתן, ממריץ את מחזור הדם ההיקפי.

קליפת העץ מכילה כמות גדולה של שרף: Guaiacum Resin השרף צהוב-אדמדם ניגר מהעץ ומתקשה לגושים גדולים שקופים. האבקה המופקת ממנו אפרפרה ויש לשמור אותה הרחק מאור ומגע עם אויר מכיוון שבמגע עם אור היא הופכת לירוקה.
חומרים כימיים שצמח זה מכיל: Guaiaconic acid, Guaiaretic acid, שרף,Saponin , Vanillinn .

ההיסטוריה של הגואיפנזין:

הצמח התפרסם מאוד במאה השש עשרה , אז השתמשו במיצוי מקליפת העץ לטיפול בשגרון (ראומטיזם). לעץ יצא שם כמרפא לעגבת, טיפול כנגד הרעלות שונות, ומחלות אחרות; מאוחר יותר התחילו להשתמש בשרף המופק מן העץ וכיום הוא מועדף יותר לשימוש מאשר העץ עצמו.

guaf1 במאמר מ 1928 תואר הערך של העץ בהקלה של כאבי גדילה ותסמינים נוספים המוכרים כיום כפיברומיאלגיה. מאוחר יותר זוקק הגואיאקום לגואיקולד; כיום הוא מיוצר באופן סינתטי, נקרא גואיפנזין, ומשווק בצורת טבליות .

שימושים היסטוריים:
העץ נמכר לעתים על ידי כימאים בצורת נשורת דקה, שמכונה Lignum Vitae,, ונעשית ירוקה עם החשיפה לאוויר ותכולה ירקרקה עם חשיפה לאדי חנקן, דבר שמוכיח את מקוריותה.

לדלקת שקדים הוא היה ניתן בצורת אבקה. שימושי במיוחד לטיפול בדלקת פרקים ראומטית (rheumatoid arthritis), כמו כן בדלקת פרקים כרונית ו Gout (צינית, שגדון), כשהוא מקל על הכאב והדלקת בין ההתקפים, ומפחית את שיעור הופעתם אם נלקח באופן קבוע

במקורות מסוימים נכתב כי שימושים מוכרים, אולם שלא הוכחו הם: טיפול בארתריטיס (דלקת פרקים), טיפול ב scrofula (חזירית), טיפול בעצירות, והפחתת בצקת.

גואיקום פועל כמעורר המגביר את חום הגוף ואת מחזור הדם. כאשר התמצית נלקחת חמה ושומרים על הגוף חם, הוא פועל כחומר מעורר הזעה, ואם נלקח קר, כמשתן. נמצא גם בשימוש נרחב לעגבת משנית, מחלות עור ו scrofula (חזירית).

נטורופטיה :    גואיאקום הוא ספציפי לטיפול בבעיות ראומטיות. הוא שימושי במיוחד כאשר יש דלקת רבה וכאב רב, לכן הוא בשימוש בראומטיזם (שגרון) כרוני ובארתריטיס ראומטי ( Osteoarthrits ). הוא מסייע בטיפול ב Gout (צינית, שגדון), ויכול להיות בשימוש במניעה של הופעה חוזרת של מחלה זו. במקורות מסוימים צוין כי הוא גם משמש לטיפול בסרטן.

שימושים נוספים:    guaiac test – משמש כסמן בבדיקות מעבדה.
גואיפנזין ופוריות:   במחקרים שנעשו נמצא כי גואיפנזין משפר את איכות רירית צוואר הרחם ומסייע בשיפור הפוריות אצל נשים המנסות להרות הסובלות מרירית "עוינת".

מקורות:
Herbal Materia Medica
האתר של הבוטנאי ד"ר ג'ראלד קאר
Materia Medica
מתוך Healthgate
HealthLink

מודעות פרסומת